בסוף השבוע הזה תחגוג ארצות הברית 250 שנה לעצמאותה. במשך רבע אלף שנה הייתה אמריקה סמל של חירות ואפשרה ליהודים לבנות קהילות, בתי כנסת ומוסדות תורה.
השנה מציינים גם 97 שנה לביקורו ההיסטורי הראשון של הרבי הקודם, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בארצות הברית בשנת תרפ"ט (1929). באותם ימים פעלו ברחבי המדינה כ-250 בתי כנסת בעלי שורשים חב"דיים. כשהתפרסם שהרבי מגיע, נהרו אליו יהודים מכל החוגים, ואלפים המתינו לראותו ולשמוע את דבריו.
הרבי הגיע כדי לגייס תמיכה ליהודי רוסיה שסבלו מרדיפות הקומוניסטים. אולם זמן קצר לאחר בואו פרץ המשבר הכלכלי הגדול. אלפי יהודים איבדו את פרנסתם, והרבי שינה את מוקד ביקורו. במקום לבקש מהאנשים לתת, הוא העניק להם את המתנה הגדולה ביותר – אמונה, ביטחון ותקווה.
מה היה סוד כוחו?
בפרשת פנחס מצווה הקב"ה את משה: "ונתת מהודך עליו." רש"י מסביר שה"הוד" הוא קרן האור הרוחנית שהאירה מפניו של משה. לא רק תורה והנהגה עברו ליהושע, אלא גם אור פנימי שהשפיע על כל מי שפגש בו.
זהו האור שאנשים ראו גם אצל הרבי. העיתונים תיארו את פניו כבלתי נשכחות ואת עיניו כחודרות אל הלב. הם הרגישו אדם שנשא את כאבו של כל יהודי והקרין אהבת ישראל, אמונה ותקווה.
כאשר זיקוקי יום העצמאות כבים, נשאר האור האמיתי – אור התורה, האמונה ואהבת ישראל. זהו האור שכל אחד מאיתנו יכול להוסיף לעולם, עד שנזכה במהרה לאור הגדול של הגאולה השלמה בביאת משיח צדקנו.


